מנתה עשבי תיבול בע"מ נ' לוכסמבורג תעשיות (פמול) בע"מ

פסק דין

תביעה לפיצוי בגין נזקים לצמחי תבלין שנגרמו עקב שימוש בתכשיר הדברה אשר הכיל קוטל עשבים.

רקע ועובדות שאינן במחלוקת

התובעת [להלן – "מנתה"] הינה חברה המגדלת ומשווקת צמחי תבלין שעיקרם לייצוא ומיקומה בכפר ידידיה. מנתה מנוהלת על ידי מגדל תבלינים ותיק, הוא מר בני זבידוב [להלן – "זבידוב"].

מנתה מגדלת בין היתר 3 דונמים של רוקולה, 2 דונמים של קורנית ו – 5.5 דונמים של רוזמרין.

מנתה נהגה להשתמש במדביר מזיקים ומחלות המכונה "קנון". הקנון משווק בין היתר במיכלים של 10 ליטרים כאשר המינון המומלץ כתוב על המיכל או במדריכי חקלאות. צבעו של הקנון כחול, מרקמו נוזלי והוא מיוצר על ידי הנתבעת [להלן – "לוכסמבורג"]. לוכסמבורג משווקת את הקנון באמצעות חנויות.

מנתה נהגה להשתמש בחומר אחר המכונה "גלייפוס", ותפקידו לקטול עשבים. הגלייפוס מרוסס בסביבות השתילים בטרם צמיחתם וניתן במינונים שונים לפי סוג הצמחים. הגלייפוס משווק על ידי יצרנים שונים ותחת שמות שונים. בשוק קיים חומר פעיל דומה ונוסף המבוסס על גלייפוס, מיוצר על ידי חברת אגן ומכונה "ראונדאפ". צבעו בגוון חום ומרקמו צמיגי.

על פי תקני "איזו 9000" יש לאחסן את הקנון ואת הגלייפוס בארונות נפרדים ונעולים, אחד למדבירי מזיקים ומחלות והשני לקוטלי עשבים, כמובן על מנת למנוע נזק משימוש לא נכון.

לוכסמבורג ייצרה את הקנון במנות של 4 טון ["מנת ייצור"]. בשנת 2002 פיצתה לוכסמבורג חקלאים שניזוקו עקב שימוש בקנון שייצרה ואשר נמצא מזוהם בקוטל עשבים. בעקבות אירועים אלו הפרידה לוכסמבורג את ייצורם של שני החומרים כך שהם מיוצרים בשני מפעלים שונים.

מנתה נהגה לרכוש מדי חודש יחידות בודדות של קנון. היא קנתה את הקנון מכלבו הגר שמצידה קנתה אותו מאמיר בע"מ [להלן – "הגר" ו "אמיר"].

ב – 26.4.07 וב – 4.4.07 קנתה מנתה מהגר שני מיכלים של קנון.

ב - 7.4.07 או בסמוך לו ריססו זבידוב ועובד בשם נשאת חריוש [להלן – "נשאת"] גידולי רוקולה. לאחר מספר ימים נצפו נזקי צריבה על הצמחים. ב – 21.4.07 ריססו גידולי רוזמרין, ב – 21.4.07 ריססו גידולי קורנית. גם כאן נצפו כעבור מספר ימים נזקי צריבה [להלן – "הנזק"]. בדיעבד ובבדיקות מעבדה ומומחים התברר שהחומר המרוסס הכיל גלייפוס או יסוד פעיל שלו וככזה, היה מיועד לקטילת עשבים ולא לריסוס של מזיקים ומחלות. למעשה אין חולק שריסוס החומר הזה הוא שגרם לנזק.

אין חולק כי המרססים הוציאו את החומר לריסוס ממיכל 10 ליטרים שנשא תווית של קנון. ועוד אין חולק כי התווית הייתה שחוקה, דהויה, קרועה בחלקה ונשאה תאריך עדכון מיולי 2005 [להלן – "המיכל המזיק"]. המרססים השתמשו גם בחומר ממיכל נוסף נושא תווית של קנון אך חומר זה לא גרם לנזק.

המחלוקות

שאלת האחריות : האם ייצרה לוכסמבורג ושיווקה גלייפוס או נגזרת שלו במיכל של קנון או שמא לא עשתה כן והאחריות לטעות בחומר רובצת לפתחה של מנתה או של גורם אחר שאינו באחריות לוכסמבורג.

בהינתן אחריות של לוכסמבורג – מה היקף הנזק.

הראיות

מנתה העידה את זבידוב, את השמאי – אגרונום מר סמפוליאנסקי [לעניין היקף הנזק], את מנהל הגר מר שטרנברג ואת מנהלת המעבדה במשרד החקלאות גב' שפרוט. כמו כן הגישה תיק מוצגים.

לוכסמבורג העידה את ד"ר אבנסון, הכימאי הראשי שלה, את מר לנג, אגרונום במחלקה החקלאית שלה ואת ד"ר בנימיני, מנהל המחלקה החקלאית שלה. כן העידה את השמאי – אגרונום מר אייל שפירא [לעניין היקף הנזק] והגישה תיק מוצגים לרבות תוצאות בדיקת מעבדה.

דיון